חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 קובע שני מסלולים שונים לטיפול בחייב יחיד, בהתאם לגובה חובותיו: חייב שסך חובותיו הכספיים אינו עולה על 150,000 ₪ רשאי לפנות ישירות לרשם ההוצאה לפועל הייעודי לחדלות פירעון (מכוח סעיף 186 לחוק), ואילו חייב עם חובות גבוהים יותר מנהל את ההליך מול בית המשפט השלום. ההבדל בין שני המסלולים אינו טכני בלבד – הוא נוגע גם לאופן שבו ניתנת לחייב הזדמנות אמיתית להגיע להסדר מרוכז עם כלל נושיו, עוד לפני שנפתח נגדו הליך פורמלי.
עודכן לאחרונה: 24.9.2026
מהי חדלות פירעון, בקצרה?
חדלות פירעון היא מצב שבו חייב אינו מסוגל לשלם את חובותיו במועדם, בין אם משום שהתחייבויותיו עולות על שווי נכסיו ובין אם משום שתזרים המזומנים שברשותו אינו מאפשר פירעון סדיר של חובותיו. חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018, שהחליף את פקודת פשיטת הרגל הישנה, נועד להסדיר הליך מקיף שמטרתו הכפולה: מחד, לאפשר לנושים לגבות את המגיע להם באופן מרוכז והוגן, ומאידך, לאפשר לחייב בתום לב הזדמנות לשיקום כלכלי אמיתי.
למה נקבע סף של 150,000 ₪, ולמה הוא כל כך משמעותי עבור החייב?
המחוקק הבחין בין שני סוגי חייבים. חייב עם חוב מצומצם יחסית (עד 150,000 ₪) מנותב למסלול המתנהל בפני רשם הוצאה לפועל שהוסמך במיוחד לשמש כ"רשם ייעודי" להליכי חדלות פירעון, מכוח סעיף 188(ב) לחוק. חייב עם חוב הגבוה מ-150,000 ₪ מנהל את הליך חדלות הפירעון בבית המשפט השלום – הליך שבדרך כלל מורכב, ארוך ויקר יותר.
ההיגיון שביסוד ההבחנה הוא שחייבים בעלי חוב נמוך יחסית זקוקים בעיקר להליך יעיל, זמין וזול, שאינו מצריך את מלוא המשאבים של בית המשפט השלום– אך עדיין מספק להם מענה משפטי מסודר וממצה.
מסלול חובות עד 150,000 ₪ – כיצד מתנהל ההליך בפני רשם ההוצאה לפועל?
חייב שסך חובותיו אינו עולה על 150,000 ₪ מגיש בקשה לרשם ההוצאה לפועל הייעודי, בהתאם לסעיף 186 לחוק, לפתיחת הליך חדלות פירעון. בניגוד לתפיסה הרווחת, ההליך אינו קופץ ישירות למתן צו פורמלי, המכונה "צו לפתיחת הליכים", נגד החייב: לפני מתן צו לפתיחת הליכים, פועל הרשם הייעודי, באמצעות המחלקה לחדלות פירעון בלשכת ההוצאה לפועל, לכנס את הנושים ולנסות לגבש עמם הסדר תשלומים מוסכם עם החייב. רק אם לא הושג הסדר כזה, הרשם יורה על מתן צו לפתיחת הליכים כנגד החייב, כאמור בסעיף 199 לחוק – וזהו האירוע שמהווה, למעשה, את יריית הפתיחה הרשמית של הליכי חדלות הפירעון.
לאחר מתן הצו, ניתנת לחייב או לנושה אפשרות לפנות בבקשה לביטולו בתוך 45 ימים (סעיף 200 לחוק), ואם לא בוטל – ממשיך ההליך להתנהל לפי אותם כללים החלים על ההליך בבית המשפט, בשינויים המתחייבים (סעיף 201 לחוק). בנוסף, סעיף 204 לחוק מקנה לרשם הייעודי סמכויות רחבות, הזהות במהותן לסמכויות המסורות בדרך כלל לבית משפט השלום בהליכי חדלות פירעון – ובהן, בין היתר, מתן צו לשיקום כלכלי, הכרעה בעניין הפטר, אישור משיכת כספים מקופת גמל, אישור מכירת דירת מגורים ועוד.
"חלון ההזדמנויות" שלפני צו פתיחת ההליכים – היתרון המרכזי במסלול הרשם
אחד היתרונות המשמעותיים ביותר במסלול חובות עד 150,000 ₪ הוא בדיוק אותו שלב מקדים, שבו מנסה הרשם הייעודי, באמצעות מחלקת חדלות פירעון בלשכת ההוצל"פ, לגבש הסדר תשלומים מרוכז בין החייב לכלל נושיו – עוד לפני שניתן צו פתיחת הליכים. במקום שהחייב יתמודד בנפרד עם כל אחד מנושיו, במטרה לנסות ולקבל הסכמתו להסדר המוצע, תוך התמודדות עם הליכי גבייה ועיקולים מבוזרים ולא מתואמים, נפתח בפניו חלון זמן מסודר, המלווה ומפוקח על ידי מחלקת חדלות הפירעון בהוצאה לפועל, שבמסגרתו ניתן לנסות ולגבש הסדר אחד מרוכז מול כלל הנושים גם יחד.
יתרון נוסף וחשוב הוא שלרשם הייעודי ניתנת, בנסיבות מסוימות ובכפוף לתנאים שנקבעו בדין, גם סמכות לאשר הסדר נושים אף כאשר לא כלל הנושים הסכימו לו – למשל כאשר ההסדר זוכה לתמיכת נושים המחזיקים בשיעור ניכר (75% ומעלה) מכלל החוב. משמעות הדבר היא שהליך זה עשוי לאפשר לחייב להגיע להסדר מחייב וסופי, גם מול נושה בודד שמסרב לשתף פעולה, ובלבד שרוב מכריע של הנושים תומך בהסדר.
מסלול חובות מעל 150,000 ₪ – ניהול ההליך בבית המשפט השלום
חייב שסך חובותיו עולה על 150,000 ₪ מגיש את בקשתו לבית המשפט השלום, שהוא הערכאה המוסמכת לדון בהליכי חדלות פירעון של חייבים בהיקף חוב זה. ההליך כולל, בין היתר, מינוי נאמן המנהל את נכסי החייב ואת ההליך בפועל, בחינת מצבו הכלכלי של החייב, גיבוש הצעת הסדר או תוכנית לשיקום כלכלי, ובסופו של דבר – קבלת הפטר מהחובות בכפוף לעמידה בתנאים שנקבעו. מדובר בהליך מורכב יותר, המצריך לרוב ליווי משפטי צמוד לאורך כל שלביו.
מהו היתרון המעשי בניהול ההליך מול רשם ההוצאה לפועל, ולא בבית המשפט?
ליווי מקצועי של חייב שחובותיו נמוכים מ-150,000 ₪ לכיוון המסלול הנכון – מסלול הרשם הייעודי – עשוי לחסוך זמן, עלויות ואי-ודאות, ולנצל את שלב טרום ההליך לגיבוש הסדר מרוכז מול כלל הנושים בטרם נפתח הליך פורמלי. עם זאת, הבחירה בין המסלולים, וניהול נכון של השלב שלפני מתן הצו, דורשים הבנה מדויקת של המצב הכלכלי הכולל של החייב וסך חובותיו – שכן חוב שמצטבר, גם במעט, מעל הרף של 150,000 ₪, עשוי לשנות לחלוטין את הערכאה המוסמכת ואת אופן ניהול ההליך כולו.
שאלות נפוצות
איך יודעים אם החוב נמוך מ-150,000 ₪ או גבוה ממנו?
הסכום הרלוונטי הוא סך כל החובות הכספיים של החייב במועד הגשת הבקשה, ולא חוב בודד כלפי נושה אחד. משום כך חשוב לערוך מיפוי מדויק ומקיף של כלל החובות לפני הגשת הבקשה למסלול המתאים.
האם ניתן לעבור ממסלול הרשם למסלול בית המשפט אם מתברר שהחוב גבוה יותר?
כן, וזו בדיוק הסיבה לחשיבות המיפוי המדויק מראש – טעות בהערכת סך החובות עלולה להוביל להגשת הבקשה לערכאה הלא מתאימה ולעיכובים מיותרים בהליך.
האם חובה להגיע להסדר עם הנושים לפני מתן צו פתיחת הליכים?
לא חובה, אך זו הזדמנות משמעותית שכדאי לנצל. הרשם הייעודי פועל לכנס את הנושים ולבחון אפשרות להסדר עוד לפני מתן הצו, ורק אם לא מושגת הסכמה – ניתן הצו הפותח את ההליך הפורמלי.
מקורות
- חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 – סעיף 2 (הגדרת חדלות פירעון)
- סעיף 186 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח-2018 – סמכות הרשם הייעודי בחובות עד 150,000 ₪
- סעיף 188(ב) לחוק – הסמכת רשם הוצאה לפועל כ"רשם ייעודי"
- סעיפים 199-201 ו-204 לחוק – צו לפתיחת הליכים, ביטולו וסמכויות הרשם הייעודי
תוכן מאמר זה נועד למטרות מידע כללי בלבד, ואינו מהווה ייעוץ משפטי או תחליף לייעוץ משפטי פרטני. המידע נכון למועד פרסום המאמר ועשוי להשתנות בעקבות שינויי חקיקה או פסיקה. לפני נקיטת כל צעד משפטי, מומלץ להתייעץ עם עורך/ת דין המתמחה בתחום הרלוונטי.
במשרד עורכי הדין ניסים בוזגלו ושות' אנו מלווים חייבים בבחינת מצבם הכלכלי, במיפוי היקף החובות, ובבחירת המסלול הנכון והמיטבי עבורם – בין אם מדובר בהליך מול רשם ההוצאה לפועל הייעודי ובין אם בהליך חדלות פירעון בבית המשפט המחוזי – תוך מיצוי מלוא ההזדמנויות להגעה להסדר מיטבי מול הנושים. ניתן לפנות אלינו לייעוץ פרטני בנושא.
