תכנון מס מוקדם בענייני ירושה ועיזבון – לפעמים השאלה היא לא כמה מס משלמים היום, אלא כמה יחסכו מחר

לפני מספר חודשים פנתה אלינו לקוחה ותיקה, בסוף שנות ה־70 לחייה, עם שאלה שנראתה לכאורה פשוטה.

מספר שנים קודם לכן היא הלוותה לבתה ולבעלה 1.2 מיליון ש"ח, לצורך רכישת דירת מגורים.

באותה עת, בבעלות הלקוחה הייתה דירת מגורים בשווי של כ־7 מיליון ש"ח.

לימים, החליטו הבת ובעלה לשפר דיור: למכור את הדירה ולרכוש במקומה קרקע לצורך בנייה. בהתאם להסכמות המשפחתיות, היה עליהם להשיב לאם את סכום ההלוואה – 1.2 מיליון ש"ח.

השאלה שהופנתה אלינו הייתה פשוטה:

מהי הדרך הנכונה לקבל את הכסף – תוך צמצום מיטבי של חבות המס?

אבל מבחינתנו, זו לא הייתה רק שאלה של "איך מקבלים 1.2 מיליון ש"ח".

שאלנו את הלקוחה שאלה נוספת:

מה את מתכוונת לעשות עם הכסף לאחר שתקבלי אותו?

היא השיבה כי ככל הנראה, בתוך כשנתיים, בכוונתה לרכוש דירה נוספת – הפעם כדירה להשקעה.

וכאן התמונה השתנתה לחלוטין.

העסקה של היום עלולה ליצור את בעיית המס של מחר

מבחינה מיידית, רכישת דירה נוספת עלולה הייתה להעמיד את הלקוחה בפני חבות במס רכישה בהתאם למעמדה כבעלת דירה נוספת.

אבל הייתה כאן שאלה משמעותית הרבה יותר.

הלקוחה נמצאת בשנות ה־70 המאוחרות לחייה. לכן, לצד השאלה מהו המס שישולם היום, היה צורך לחשוב גם על תכנון העיזבון והשלכות המס בעתיד.

אם הלקוחה תרכוש דירה נוספת ותיוותר בבעלותה יותר מדירת מגורים אחת, הרי שלאחר אריכות ימיה יהיה צורך לבחון את השלכות החזקת מספר נכסי מקרקעין בעיזבון ואת אפשרויות המיסוי בעת מכירתם על ידי היורשים.

כלומר, החלטה שנראית לכאורה פשוטה – "אקבל את הכסף ואקנה דירה נוספת" – עלולה הייתה ליצור שתי נקודות מיסוי שונות לאורך ציר הזמן.

הפתרון: להסתכל על התמונה כולה

במקום לבחון את השאלה רק דרך העסקה המיידית, בחנו את התמונה המשפחתית, את מבנה הבעלות בנכס ואת התכנון העתידי של הלקוחה.

הפתרון שנבנה כלל מספר שלבים.

ראשית, בוצעה העברה ללא תמורה בין בני הזוג, בהתאם להוראות הדין ולתנאים שנקבעו להטבות המס הרלוונטיות.

לאחר מכן בוצעה העברה ללא תמורה מהאישה לשלושת אחיה, תוך בחינת הוראות חוק מיסוי מקרקעין וההקלות החלות בהעברות בין קרובים.

במקרה הספציפי, התוצאה הייתה משמעותית: במקום חבות מס של כ־120,000 ש"ח, חבות המס הסתכמה בכ־40,000 ש"ח בלבד.

כך, כבר בשלב הראשון, נחסכו כ־80,000 ש"ח.

אך החיסכון המיידי במס לא היה סוף הסיפור.

היה חשוב לנו לא פחות לוודא שהלקוחה לא תישאר עם נכס נוסף על שמה רק משום שהיא ביקשה לשמור על זכויותיה הכלכליות.

לכן, לצד שינוי מבנה הבעלות, עיגנו את זכויותיה של האם בהסכם מתאים בינה לבין ילדיה, אשר נרשמו כבעלי הזכויות במקרקעין, ובאמצעות הערת אזהרה מתאימה להבטחת זכויותיה.

בכך נוצר מבנה משפטי שמצד אחד העביר את הבעלות בנכס, ומצד שני שמר על זכויותיה של האם.

ומה למדנו מהמקרה?

המקרה הזה ממחיש עיקרון חשוב:

תכנון מס בענייני ירושה ועיזבון אינו מתחיל בהכרח לאחר הפטירה. לעיתים, דווקא הפעולות שמבצעים שנים קודם לכן הן שקובעות את היקף המס שישולם בעתיד.

כאשר אדם מבוגר מחזיק בנכסי מקרקעין משמעותיים, לא נכון לבחון כל עסקה במנותק.

צריך לשאול:

מה המשמעות של הפעולה היום? מה תהיה המשמעות בעוד חמש או עשר שנים? ומה יקרה לנכסים לאחר הפטירה?

במקרים המתאימים, תכנון משפטי ומיסויי מוקדם עשוי לחסוך למשפחה סכומים משמעותיים, למנוע עסקאות מיותרות וליצור ודאות טובה יותר ביחס לאופן שבו יעברו הנכסים לדור הבא.

וזו בדיוק הסיבה שתכנון ירושה נכון אינו מסתכם רק בכתיבת צוואה. הוא מתחיל הרבה קודם.